Street Style in Tel Aviv #69

Street Style in Tel Aviv #69

אני מאוד נהנית מימי החג, בעיקר לאור העובדה שאני כמעט ולא לוקחת חלק ברוב הריטואלים החגיגיים וזוכה להרבה מאוד זמן איכות ולמפגשים חברתיים נעימים, כאלו שנעשים מבחירה ולא מאילוץ חגיגי כפוי. בנוסף, אני גם מספיקה לקרוא, לקפל בגדים שנערמו ואפילו לבשל, בקטנה, הבעיה שכל השפע הזה גם קצת מנוון. נדמה לי שניתן בקלות להגדיר אותי […]

Street Style in Tel Aviv #68

Street Style in Tel Aviv #68

את הבוקר של יום שישי האחרון פתחתי בקפה עם חברה במלון נורמן. התחשק לנו להימלט לשעה קלה מהכאוס והאפרוריות העירונית ולהתפנק, סוג של חדר-בריחה, רק בלי כל הניג’וס מסביב (בהזדמנות הזו אני רוצה לשאול, הכיצד פעילות מנג’סת שכזו הפכה להיות כזה להיט. האם אנשים עד כדי כך משועממים?). הלאונג’, או נדמה לי שהם מכנים את […]

A visit to a dance rehearsal - The Rite of Spring by Yossi Berg and Oded Graf

A Visit to a Dance Rehearsal – The Rite of Spring by Yossi Berg and Oded Graf

השבוע החלטתי להציץ ליוצרים. אני אוהבת לבקר “מאחורי הקלעים”, היכן שמתרחשים תהליכי העבודה, הרבה לפני שעולים על הבמה, תולים תערוכה או יוצאים עם עיצוב חדש לשוק. ערים גדולות נוטות לקלוט בשמחה יוצרים עצמאיים מתחומים שונים ועדיין, אפשר בקלות להגדיר את מערכת היחסים בין היוצרים לערים הגדולות כיחסי אהבה-שנאה, המתבססים על תלות הדדית”. ערים גדולות נהנות […]

Back from the beach - special project

Back From The Beach

אני רואה אותם חוזרים מהים, קשה לטעות. הגברים ללא חולצה, הנשים לובשות בגד-ים, מעליו שמוטה מגבת, שאל דקיק או חולצה פתוחה. כפסיק מפריד בין הים ליבשה, ‘כאן’ מותר להתפשט ו’שם’ זה בוטה נורא. אבל היכן בדיוק ממוקם ה’שם’ הזה, זאת השאלה. רובנו, למעט ירושלמים, דתיים או טיפוסים מופנמים במיוחד, כבר די מתורגלים. אנחנו מגיעים אל […]

Street Style in Tel Aviv #66

,השבוע ואחרי שנים רבות החלפתי את שיר הנושא שלי. נדמה לי שזו היתה ‘אלי מקביל’ שהכניסה לחיינו את המושג הזה בהקשרו האישי. לא שלא היה לי אחד כזה עוד הרבה לפני, אבל דמותה של עורכת הדין הנוירוטית העניקה לזה שם. שיר-הנושא הוא השיר הזה, שביכולתו להפוך כל רגע – דיכאוני, בינוני או סתם שגרתי, לשמח […]

Street Style in Tel Aviv #64

Street Style in Tel Aviv #64

לפני כשבועיים בעיצומה של שבת מהנה וכרבע שעה לאחר שנפרדתי מחברים איתם ביליתי בוקר קיץ נאה, מצאתי את עצמי באמצע רחוב גרוזנברג, בלי נעליים. סנדלי ההוויאנס שלי נפחו את נשמתן בטיימינג מחורבן במיוחד, אף מרכול לא נראה ברקע, אפילו לא פיצוצייה ודירת המקלט הקרובה דרשה כעשר דקות הליכה. עכשיו, אני לא הטיפוס שתלך ברגליים יחפות, […]