פרויקט ״נשים בעבודה״ הוא פרויקט העוסק בנשים ופונה לאנשים, בני כל המינים.
הפרויקט שבועי ומתמשך, ומתמקד בתיעוד נשים מעניינות, בולטות בתחומן, *מצליחות ומעוררות השראה, העוסקות במגוון רחב של תחומים.
הראיונות מתמקדים אך ורק בדרך המקצועית אותה עברה ועוברת כל אחת ואחת. ללא שאלות כמו: גיל, מצב משפחתי, ילדים ו/או “איך את מג’נגלת בין…”. כמובן שלא מדובר במחיקת הנושאים הללו, ומי שמוצאת את הנושאים הללו רלוונטיים לדרך שלה, ולא אחת הם בהחלט רלוונטיים, מערבת אותם בתשובותיה, באופן טבעי.
לצד הראיון, אני מאיירת פורטרט של כל אחת ואחת, בהשראת צילום שצילמתי או קיבלתי. באיורים אני מנסה ללכוד איזה ״ווייב״ של המרואיינת ופחות שואפת ליצור פורטרט מדויק (בשביל זה יש פוטושופ:).
*
מודלים מעניינים ומגוונים אפשרים לנו להרחיב את מנעד האפשרויות העומדות לפנינו בבואנו להבין עד איזה מרחק ביכולתנו לשאוף ואילו מטרות נבחר לממש, או לפחות לנסות לממש, בחיים.
המניע ראשוני לפרויקט, הכמעט מובן מאליו היא הנכחת מודלים נשיים ומגוונים של הצלחה, עבור נשים אחרות.
המצב הנוכחי
אפשר לסכם די בקצרה את מצב הסטריאוטיפים הנוכחי כפי שהוא משתקף בדימויים הצצים ללא הרף בתרבות הפופלארית העכשווית, דרך פרסומות, סדרות וסרטים. כן, המגוון דל. אם נמתח קו, סיכוי גדול שנמצא בקצה אחד את דמות אם, עקרת הבית, המטפלת, זו המחלקת את זמנה בין הכנת ארוחת צהריים לילדים, לביצוע מטלות הבית, תוך הפגנת רגשות עזים כלפי חומרי הניקוי הביתיים, המדיח, מכונת הכביסה ומכשירים נוספים. את זמנה הפנוי היא מכלה בשיחות סרק וקניות עם חברותיה הקשקשניות או סתם מפריעה לבן זוגה וחבריו ליהנות בחיים.
בקצה השני לעומת זאת, יושבת רגל על רגל המנהלת הקשוחה (“יותר גבר מגבר”, מפחידה אבל סקסית בטירוף), ביצ’ עם מבט של רצח בעיניים, שליבה קר כקרח, מאובן כאבן; הברקודה שלמראה דמותה נלחש באימה: “נשים נשים, שק של נחשים”. אולי היא אם לילדים, אבל הי, ברור שהיא ממש לא טובה בזה, בטח מזניחה את ילדיה לטובת הקריירה. ובמקרה שהיא לא אם לילדים? נו, זו הרי תוצאה ישירה של מעשיה, הקרבת חייה הפרטיים עבור הקריירה התובענית, ותראו, היא עוד תצטער על זה.
בעולם שבו המודלים הנפוצים בתרבות הפופולארית הם שני מקרי קצה שונים מאוד, נדמה לי שלא יהיה מופרז להכיר בערכה של פעולה חיובית, המפנה מבט אל נשים המבטאות ומייצגות מגוון נאה של אפשרויות בחירה בחייהן ובעבודתן, כזה המתקיים בין שתי נקודות הקיצון.
לא רק לנשים
מובן מאליו כי לפעולה זו של הנכחת מודלים מגוונים, חשיבות והשפעה רבה על נערות ונשים, כמודל ישיר להזדהות והשראה, לצורך הרחבת גבולות השאיפות של כל אחת ואחת, אבל בנוסף, לטעמי, בחשיפה לנשים המתארחות בפרויקט, טמון פוטנציאל להשפעה גדולה וחיובית גם על נערים ולגברים – בעצם ההכרות עם יותר נשים מצליחות, בחשיפה לסיפור הדרך המקצועית שלהן, המבטא ניסיון בתחומים מגוונים, התגברות על כשלונות, הצלחות, חתירה למטרה, יצירתיות והתמודדות עם שינויים ותפניות. או במילים אחרות, נראה לי שהגיע הזמן שנשים יהיו מודל להגשמת שאיפות מקצועיות מרתקות, לא רק לנערות ולנשים אחרות, אלא גם לנערים ולגברים.
* על המושג “הצלחה”
כשאנחנו משתמשים במושג “אשה מצליחה”, לרוב נראה בעיני רוחנו הצלחה כלכלית אדירה. את המודל הנשי הסטריאוטיפי להצלחה תוביל בדרך כלל דמות המנהלת אותה הזכרתי מוקדם יותר, זו שנהוג “להחמיא” לה תוך שימוש בתיאור “יותר גבר מגבר”. לא פעם נוכל לאתר ספורטאית בהישג כמעט חד-פעמי ופעם בכמה זמן תעלה לכותרות מדענית שזכתה בפרס יוקרתי, אבל ממש יוקרתי, נובל למשל. ב”נשים בעבודה” אני מנסה להציג מודלים המייצגים מנעד רחב יותר למושג “הצלחה” בכלל ו”הצלחה נשית” בפרט, הישגים שלפעמים כן, אבל לא תמיד נמדדים בשכר גבוה. מה כן? יזמות, מימוש של רעיון שלקיומו חשיבות חברתית, או… נדמה לי שבשלב הזה, במקום להיכנס לתיאור ודימויים, עדיף פשוט לחזור לעמוד הראשי, משם אפשר לקרוא את כל הראיונות.
נשים-בעבודה הוא פרויקט עצמאי. כדי שהפרויקט ימשיך להתקיים וכדי שאוכל להציג כמה שיותר נשים מעוררות השראה ולתרום ולו במעט במסע לכיוון חברה בריאה ושיוויונית – בתקווה שיום יבוא ופרויקט מסוג הזה יהיה מיותר – אני זקוקה לתמיכתם, תמיכה חד-פעמית או תמיכה קבועה חודשית בסכום קבוע, לשיקולכן/ם
לתמיכה, צרו קשר במייל ilanitshamia@gmail.com
תודה
אילנית שמיע
Ilanit Shamia 