“כל חיי מלווה אותי תובנה עקבית, מילדות, והיא הידיעה שאני צריכה לעבוד עם תחושה של משמעות ושליחות” אומרת שלי דביר, האורחת ה-34 שלי בפרויקט “נשים בעבודה”.
בכתה י’ נבחרה לייצג את ישראל בקולג’ בינלאומי אליו הגיעו תלמידים מכל העולם, בחסות מלגה המבוססת על מעורבות חברתית. גם ההחלטה ללמוד משפטים נלקחה בשלב מוקדם בחיים, “ידעתי שזו רכישת שפה שתשרת אותי במקצועות עתידייים” היא מספרת.
לאחר סיום לימודי המשפטים חיפשה תחום שישלב בין עולמות חברתיים לאלו העסקיים, מטרה אותה היא מממשת בתפקידה כמנהלת עמותת 2B Friendly, אחת מהזרועות של קבוצת 2B, עמותה המקדמת שינוי חברתי וסביבתי בישראל באמצעות כלים כלכליים.
בין לבין עבדה עם חברת הכנסת אתי לבני שהיתה יו”ר הועדה לקידום מעמד האשה, היתה אחת מיוזמות ומובילות ‘מחאת העגלות’ לחינוך חינם מגיל 3, עמדה בראש מרכז חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם – עמותה העוסקת במתן שירותים משפטיים פרו-בונו וריכזה את קואליציית “שותפות”, קואליציה של שמונה ארגוני נשים גדולים.
בעתיד היא שואפת להגיע לעמדת מפתח במגזר הציבורי ובמקביל, להגיע ליום בו חברות ועסקים יראו בתו-הסביבתי-חברתי חותמת איכות הכרחית.
איך נגדיר אותך
עורכת-דין, מנכ”לית עמותת 2B Friendly לקידום צרכנות חברתית-סביבתית מקבוצת 2B, חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, מיוזמות ומובילות מחאת העגלות לחינוך חינם מגיל 3.
כילדה, איך דמיינת את עצמך “כשתהיי גדולה”?
דמיינתי שאהיה ראש ממשלה.
איפה אני מוצאת אותך היום?
מובילה את אחת הזרועות בקבוצת 2B. אני מנהלת את עמותת 2B Friendly, זו עמותה שמקדמת שינוי חברתי וסביבתי בישראל באמצעות כלים כלכליים. הרעיון הוא, לסייע ולהגדיל אימפקט בעסקים, על מנת שייהנו משורת רווח כפולה, גם כלכלית וגם חברתית- סביבתית. בנוסף המטרה היא לעודד את הציבור הרחב לצרכנות מונעת ערכים.
במקביל אני מתנדבת כחברת מועצת העיר בעיריית תל אביב-יפו ופועלת הרבה בנושאי חינוך, שקיפות ושיתוף ציבור, הגנה על טבע עירוני ועוד. בעירייה אני יו”ר הועדה לשקיפות ופתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, ומ”מ בוועדת הנכסים העירונית.
בעבר ריכזתי את קואליציית“שותפות”, שהייתה קואליציה של שמונה ארגוני נשים גדולים. המטרה שלנו היתה למקסם מאמצים ומשאבים בתחום קידום נשים בתעסוקה. כמו כן שמשתי בעבר כעוזרת פרלמנטרית ויועצת החקיקה של יו”ר הועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, הגב’ אתי לבני.
כעורכת דין, עמדתי בראש מרכז חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם, עמותה שנתנה שירותים משפטיים פרו-בונו לאנשים שידם אינה משגת.
מה השתנה בדרך והאם היה שלב בו סימנת לעצמך מטרה לחתור אליה?
כל חיי מלווה אותי תובנה עקבית, מילדות, והיא הידיעה שאני צריכה לעבוד עם תחושה של משמעות ושליחות.כשהייתי בכיתה י’ נבחרתי לייצג את ישראל בקולג’ בינלאומי, אליו הגיעו תלמידים מכל העולם. זו היתה מלגה מלאה שמבוססת על מעורבות חברתית. נסעתי לקולג באיטליה שנתיים (יא-יב) עד הצבא, והמשפחה נשארה בארץ. הייתי מוקפת בילדים שבאו מ-80 מדינות, כל אחד עם הנרטיב שלו. לילדה בת 16, זה לא עניין פשוט, להיות בגיל הזה לגמרי לבד, לעשות בגרויות ללא תמיכה ולעבור את כל מה שבדרך כלל קורה חברתית בתיכון, בשלט רחוק מהבית. והשלט הרחוק לא היה משוכלל. זה עוד בתקופה טרום אינטרנט, כלומר אין מיילים, בטח שאין וואטסאפ. יש טלפון ציבורי אחד, תעריף שיחות יקרות, ובעיקר מכתבים בדואר. הייתי צריכה אמונה מאד חזקה בכך שזה שווה וכדאי לי. באותם הימים עדיין לא הטביעו את המונח “תכנית מנהיגות”, אבל זו היתה המהות של הקולג’. היתה לי שם תחושה חזקה של משמעות, לא סתם תיכון רגיל, חינכו אותנו לראיה ציבורית, למסירות לחברה, למודעות לנושאים שבארץ בכלל לא שמעתי עליהם, כמו התנדבות במחנות פליטים ביוגוסלביה, כי זה היה בשיא תקופת המלחמה שם. מאז ידעתי שבכל מקצוע שאבחר בעתיד אצטרך למצוא גם את הפן של ההשפעה הציבורית שלו.
מעוניינים לקבל עדכונים חודשיים ולעקוב אחר התפתחות הפרויקט? הרשמו כאן
בואי נחזור רגע להתחלה
כבר מגיל צעיר קיבלתי החלטה להירשם ללימודי משפטים, כיוון שידעתי שזו רכישת שפה שתשרת אותי במקצועות עתידיים, בין אם זה כישורי ניסוח והצגת טיעון ובין אם זה כישורי גישור. במהלך שנות העבודה הראשונות שלי בעריכת דין, חיפשתי תחום שישלב בין עולמות חברתיים לבין עולמות עסקיים. המעבר לקבוצת 2B ב-2015 נתן לי את ההזדמנות להגשים זאת.
הצלחת לגעת בתחומים הללו עוד קודם?
בתחילת העבודה שלי עבדתי בכנסת יחד עם ח”כ אתי לבני, שהיתה יו”ר הועדה לקידום מעמד האשה. הובלתי הרבה הצעות חוק שמקדמות נשים כמו חובת ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וחברות ציבוריות. משם המשכתי וניהלתי את קואליצית “שותפות” ובצד הפעילות הזו התחלתי לעבוד באופן הדרגתי עםיואל חשין, אותו הכרתי בלימודי משפטים. תחילה עסקתי יותר במחקר אקדמי, ואח”כ עברתי לפיתוח חברתי עסקי.
נמוך
העמותה שלנו 2B פיתחה מודל במסגרתו אנחנו משווקים לעיריות כלי של ידע וליווי לעסקים על מנת שההשפעה (האימפקט) של העסקים הללו על העיר, הקהילה והסביבה יהיה חיובי. בכל מקום אליו אנחנו מגיעים, היחידה המקצועית העירונית בדר”כ מתרשמת מהמיזם ורוצה לאמץ אותו. במקרים בהם זה נבלם למעלה משיקולי תקציב, יש תסכול ואכזבה גדולה.
תוכלי להרחיב להדיוטות מה הוא המודל שפיתחתם?
אנו פועלים בשני צירי פעולה, האחד הוא עידוד התנהלות עסקית שרואה בצד שורת הרווח העסקי גם את הרווח הערכי והשני הוא עידוד צרכנות חברתית – העלאת המודעות בקרב הציבור לאותם עסקים שמשתפרים. במקביל אנו פועלים גם לעודד את הציבור להפנות את כוח הקנייה שלו לטובתם.
אנחנו מבקשים מבתי עסק מקומיים קטנים ובינוניים לאמץ ולהטמיע ערכים חברתיים וסביבתיים. קודם כל אנחנו מבקשים מהם לענות שעל שאלון קצר אותו אנחנו מגדירים כ’מדד האימפקט הטכנולוגי’, זהו שאלון שמתמקד בתחומים כמו סביבה וקיימות, נגישות לאנשים עם מוגבלות, העסקה הוגנת ומגוונת ותרומה לקהילה. לאחר מענה על המדד, אנו מציעים לעסקים לאמץ שיפורים מתוך מאגר אפשרויות, בהתאם לפרויקט הנבחר בעיר. כל עסק שמצטרף לפרויקט מקבל מהעמותה ליווי וייעוץ לשיפור. במקביל, העמותה פועלת להעלאת מודעות ציבורית והנעת התושבים להפנות את רכישותיהם היומיומיות דווקא לעסקים שמשתייכים לפרויקט, מתוך תפישה שדרישה ציבורית היא המפתח לחיזוק כלכלה מקומית וליצירת מרחב ציבורי מקיים עבור כלל הקהילות שחיות בו.
גבוה
נקודת השיא הציבורית היתה במהלך המחאה החברתית כאשר הייתי בצוות המצומצם שיזם והוביל את המאבק לחוק חינוך חינם מגיל שלוש (“מחאת העגלות”) ונאמתי מול קהל של 300 אלף א/נשים. יש סיפוק אישי אדיר בכך שזה מאבק שהצליח, החוק התקבל, הוקצו מיליארדים של שקלים ונבנו אלפי גנים לגילאי שלוש ברחבי הארץ.
נקודת השיא המקצועית היתה בשנת 2019 כאשר 2B קיבלה מימון של מאות אלפי שקלים, הן ממשרד ממשלתי והן מקרן רוטשילד, והדבר העיד יותר מכל על כך שעוד ועוד גופים מסוגים שונים מאמינים בחזון ובמודל שאנו מקדמים.
תפנית בעלילה
נקודת התפנית המקצועית הגדולה שלי הייתה ללא ספק המעבר לטובה מעולמות עריכת הדין לעולמות השקעות האימפקט וההשתלבות ב 2B Group בשנת 2015.
הכרתי את יואל חשין בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית ולאחר מספר שנים ייעצתי לו כעורכת דין בתחילת דרכו בעולם ההשקעות. ככה נחשפתי לעולמות השקעות האימפקט ובהדרגה עברתי לעבוד איתו. בהתחלה במחקר, אח”כ בקרן 2B Community בהובלתו לצד שחר בוצר, כאחראית על הפיתוח החברתי של השקעות האמפקט, בהמשך עברתי לנהל את 2B Friendly.
דמות שהמפגש עמה הותיר רושם (לאו דווקא חיובי) וגרם לאיזה שינוי או הבנה, נטמע בזיכרון כחוויה מכוננת.
יואל חשין נמנה על משקיעי האימפקט הראשונים בארץ. בשנת 2005 כאשר המונח לא היה ידוע כמעט לאף אחד בארץ אלא לקומץ של בודדים, הוא התווה חזון של שורת רווח כפולה עסקית וחברתית. יואל היה זה שהכיר לי את עולמות האימפקט החברתי, את הכלכלה העכשווית, שאין לה זכות קיום מבלי לקחת בחשבון את כללי בעלי העניין בצד בעלי המניות: עובדים, לקוחות, ספקים סביבה וכו’, ואת הטענה שמודל זה משרת את רווחיות התאגידים והעסקים ולא גורע מהם.
בזכות תפיסת העולם הזו השתלבתי בקבוצת B2, תחילה בקרן ההשקעות החברתיות2B Community ולאחר מכן בהובלת 2B Friendly.
תוכניות לעתיד
השאיפה שלי שרוב החברות המצליחות בארץ, בין אם זה בענף ההייטק, החברות הגדולות במשק או עסקים שאנו באים עימם במגע יום יומי, יאמצו תו חברתי סביבתי, וזה יהווה עבורם חותמת איכות שמי שלא מקבל אותה, יהיה בעמדת נחיתות עסקית.
במישור האישי אני מקווה להיות עוד כמה שנים בעמדת השפעה במגזר הציבורי.
Ilanit Shamia 