בשנה האחרונה התחלתי להסתובב עם אוזניות, קצת בהשפעת האחיינית הטינאייג’רית המגניבה שלי וקצת מתוך ניסיון להתמודד עם בעיות ריכוז, בעיקר כשזה מגיע לקריאה. במשך תקופה קצרה החלפתי את הספרים הפיזיים באפליקציות דיגיטליות שאפשרו לי להקשיב לסיפורים תוך כדי הליכה, עניין שמצא חן בעיניי עד שגיליתי שמבחר הספרים באפליקציות הללו קטן מאוד ומבוסס בעיקר על רבי מכר משמימים ובעיקר, שזהות המקריא, צליל וטון קולו, משפיעים השפעה עצומה על היכולת שלי להקשיב או לחילופין להרגיש שאני עומדת להתעוות ביסורים קשים. עזבתי את הספרים הדיגhטליים וחזרתי לנייר ומצאתי דרכים אחרות להתמודד עם הבעיה אבל נשארתי עם האוזניות, כי תל אביב, כך הסתבר לי הרבה יותר יפה ונעימה שמחברים לה פסקול
Ilanit Shamia 