להתראות קיץ

אתמול התעוררתי לצלילי קולות דיבור רבים ורמים שהגיעו מהרחוב. לחצתי על מתג החשמל וגיליתי שאין. פתחתי את המרפסת ומצאתי שם צי משאיות של חברת החשמל במנופים שלופים, קסדות (ומסכות!). ובכן, לא מדובר היה בצירוף מקרים קוסמי. הם עובדים, אין חשמל לאורך כל הרחוב ולא יהיה עד שעות הצהריים המאוחרות. מה עושים? ניצול הזדמנויות – לים. ספר ביד אחת, אייפד ביד שניה, קפה לדרך ביד השלישית וזהו. תיעדתי את הנוף. להת’ קיץ, אוהבת אותך הרבה. תודה תל אביב, ממש מחבבת אותך לפעמים. נתראה בקרוב.