חלום הילדות על עתיד בתחומי הרפואה והמדע אמנם לא הגיע לידי מימוש אבל ההרגשה הברורה “שאהיה מובילה בתחומי”, בהחלט עמדה במבחן ההתבגרות והמציאות. מיכל מיכאלי, האורחת השמינית שלי בפרויקט “נשים בעבודה” עדיין זוכרת את התחושה ש”על אף שגדלתי בבית עם אחיות ואמא דומיננטית, רציתי להיות בן”, לא בגלל אי נוחות מגדרית, בגלל ההרגשה הברורה, בגיל צעיר, שלהם פשוט יותר קל בחיים.
אחרי שנים בעולם ההיי-טק ובסצנת הסטארטאפים, ואחרי שלפני שבע שנים הקימה את Eva Ventures, גוף השקעות בסטארטאפים, עם דגש על נשים יזמות, היא נכנסת ממש בימים אלו לתפקיד חדש, כמנהלת הפיתוח הכלכלי במנהלת “עיר עולם” של תל אביב ובין לבין, כמו תמיד, היא שוחה, רוכבת על אופני כביש ורצה (על אף שריצה היא מחבבת הרבה פחות).
איך נגדיר אותך?
זה החלק הכי קשה. גם כי אני בדיוק בתחילתה של דרך חדשה, אבל בעיקר כי אני מרגישה פעמים רבות, שאני גם וגם וגם, ולמרות שאני יודעת שלמיקוד וצמצום יש כוח וחשיבות עצומה, קשה לי לוותר. אבל אנסה.
אני מנהלת הפיתוח הכלכלי הבינ”ל של תל אביב. זה תפקיד חדש לי, במנהלת “עיר-עולם”, וזה חיבור מבטיח בין הקריירה ארוכת השנים שלי בהיי-טק ובסצינת הסטארטאפים והחדשנות, דרך הפיתוח העסקי של נושא הנשים בהיי-טק ובסטארטאפים עצמם, ובין מטרה. אני פורחת כשאני בתוך מטרה, כזו שגדולה ממני ומהברור מאליו.
אני גם קצת טריאתלטית – יותר רוכבת אופני כביש ושוחה, הריצה היא החלק הכי פחות אצלי.
כילדה, איך דמיינת את עצמך “כשתהיי גדולה”?
החלום שלי כילדה היה להיות מדענית, ואת כספי בת המצווה שלי שמרתי כדי לקנות מיקרוסקופ. אמיתי, לא כזה צעצוע כמו שהיה. בשנות העשרה שלי זה הפך לרצון גדול להיות רופאה. לצערי לא הצלחתי להגשים את החלום הזה וכשאני צופה בסדרות בי”ח אני ממש חשה החמצה.
מעבר למקצוע, היה לי ברור כילדה או נערה, שאהיה מצליחה. לא באופן המוכר היום, פשוט היה לי ברור שאהיה מובילה בתחומי, לא שהיה לי ברור מה הוא התחום. אני זוכרת חזק מאד את התחושה, שרציתי להיות בן. לא כי לא הרגשתי לא נוח בגופי המגדרי, אלא כי למרות שגדלתי בבית עם אחיות ואמא דומיננטית, ולמרות הערכים הליברליים שהיו סביבי, הרגשתי ברור שלהם – לבנים – יותר קל. יותר טוב. מרשים להם יותר, יש להם יותר אפשרויות, ורציתי גם. והתחושה הזאת הפכה בבגרות לשמחה גדולה וגאווה על זה שאני אשה, מלווה בנקודת מבט, שלא שוכחת ש”להם יותר קל, להם יש יותר אפשרויות” ורצון גדול לשנות את זה.
מתוך פאנל בנושא The Next Frontier of Israeli Hi-Tech
איפה אני מוצאת אותך היום?
בים. אחרי שבוע עמוס וצפוף בפגישות, אירועים, נסיעות והכרויות, אני בחוף הבית, חוף פרישמן. אחרי שחיית הבוקר עם חברות, וזמן דיבורים ושיתופים.
מאז ומעולם אהבתי את הים. כבר בילדות זה היה בילוי אהוב, בשנות העשרה הייתי נוסעת עם חברות באוטובוס השבת לחופי ת”א, ובשנות העשרים הייתי מגיעה לים לעיתים אחרי משמרת לילה בנתב”ג, ומנמנת תוך כדי שיזוף (עוד לפני שזה היה כזה מוקצה בריאותית). בעשור האחרון למדתי להכיר את הים כשחיינית במים פתוחים. השחיה היא הענף שחיבר אותי לטריאתלון, והוא זה שהכי התחבר אלי בקלות. צללתי לעולם המים הפתוחים בחדווה ואהבה גדולה, ואני משתדלת לשחות לפחות פעמיים בשבוע בים ולהשתתף במשחים ואירועי שחיה שונים, כחלק מהקהילה הזאת, שגדלה ומתפתחת. גאוותי הגדולה היא ששחיתי את הכנרת לאורך! כמעט 20 ק”מ.
מה השתנה בדרך והאם היה שלב בו סימנת לעצמך מטרה לחתור אליה?
המון השתנה בדרך, אבל אני מרגישה שבכל שלב, ובכל מקום שעברתי וכל מאבק או כישלון – והיו לא מעט כאלה – הכינו אותי טוב יותר לדבר הבא.
אני חושבת, שבעיקר הבנתי שהמטרה היא לעשות דברים שיש להם משמעות, שהם עושים איזה שינוי חיובי בעולם ומקדמים את הסביבה שבה אני פועלת – אם זה אנשים, או תעשיה או חברות. השינוי לא חייב להיות ברמת פרס נובל, אבל כשאני מסתכלת על השינויים באקוסיסטם היזמי בארץ, ויודעת שיש לי חלק (אפילו קטנטן) בדיבור על מגוון בהיי-טק ועל הצורך ביותר נשים שם – אני מרגישה תחושת הישג גדולה.
בואי נחזור רגע להתחלה
אחרי התואר הראשון (במנהל עסקים ומדעי ההתנהגות), בלי כיוון מוגדר, הגעתי לתפקיד אדמינסטרטיבי בחברת “קומברס“, שם גיליתי את העולם הטכנולוגי, שפרח בשנים האלה והתאהבתי ממש בטלקום. לשמחתי, מצאתי מנטור נהדר, אורי לוין, מי שבהמשך הקים את Waze, עבד אז ב”קומברס” כדירקטור ניהול מוצר ולימד אותי להיות מנהלת מוצר של מוצר טכנולוגי. זה הוביל לכמה שנים מרתקות של עבודה, עם מגוון מאד גדול של אנשים, בחברה ושל לקוחות ומובילי דעה, טיסות בכל העולם כמעט, עבודה מול אנשים בתערוכות, כנסים, אירועי חברה ופגישות, בהן הייתי צריכה להציג ולדבר וגיליתי כמה אני אוהבת את זה וטובה בזה.
בלי להיות מהנדסת או עם רקע טכנולוגי מהצבא, עמדתי מול מנהלים מהחברות הגדולות בעולם והצגתי בפורומים המובילים של התעשיה, ולמדתי שהתשוקה למה שאת עושה היא מנוע מטורף.
מעוניינים לקבל עדכונים חודשיים ולעקוב אחר התפתחות הפרויקט? הרשמו כאן
נמוך
אחרי כמה שנים סוערות ב”קומברס”, בזמן חופשת הלידה שלי, החברה סבלה מכמה סבבי פיטורים ולמרות שהייתי אמורה להיות מוגנת חוקית – מצאתי את עצמי מפוטרת כמו רבים אחרים.
זו היתה תקופת השיא של “התפוצצות בועת ההיי-טק” ואני זוכרת היטב עד כמה מתסכל ומפחיד היה להיות אז אמא צעירה, שצריכה להבין איך משלבים את הכל, עם הקושי האובייקטיבי למצוא עבודה בתקופת אי וודאות. אלה היו חודשים קשים, של ספק עצמי אחרי כל תשובה שלילית, או בד”כ בלי תשובה בכלל, מהרבה תהליכי גיוס שעברתי.
גם לפלאפון, אליה התקבלתי למה שהיה בסופו של דבר תקופה מרתקת ונהדרת שקידמה אותי המון בחיים, נדחיתי פעמיים, לשני תפקידים, עד שהתקבלתי לשלישי.
הרצאה בכנס Pycon Israel 2018
גבוה
לפני שבע שנים החלטתי להקים את Eva Ventures, גוף השקעות בסטארטאפים, שיש בהן נשים יזמות. זה היה תהליך שהתבשל זמן מה, שנבע מהמצוקה שלי – לא הכרתי יזמות – וההבנה שהרבה נשים נהדרות פשוט נושרות מהעולם הזה, יחד עם הרצון לשנות את המצב. החלטתי, ובתמיכת בן הזוג הנהדר, יצאתי לדרך.
גיוס השותפות לדרך, גיוס הכסף, בניית המותג והגוף עצמו – היו רכבת הרים מטורפת ממש, אבל עם המון שיאים והצלחות שאזכור לתמיד.
אזכור את התחושה המרוממת ממש, למשל בניו יורק, כשיצאתי מפגישה עם אשת עסקים מרשימה, שמיד כשהבינה את מה שתיארנו ואת המודל שלנו, והצטרפה כמשקיעה.
את הפגישה עם נשים מובילות בארה”ב בעולם הכלכלי, בסצנת ההיי-טק, נשים שהערצתי מרחוק וזכיתי להציג בפניהן את החזון שלי ולסחוף אותן לתמוך בו.
את ההרגשה של לעמוד על במה בכנס של נשים יזמות בקולומביה, ולדבר ל1100 נשים (רובן עם אוזניות לתרגום סימולטני) על הדרך שלי ועל ה”סטארטאפ ניישן”.
את זה שהפעילות שלי תרמה – קצת – להזיז את השיח ולקדם את נושא הנשים בסטארטאפים ובהיי-טק בכלל.
תפנית בעלילה
אחרי שנים בגוף ההשקעות אותו הקמתי וגידלתי, הבנתי שבשביל לעשות שינוי בסדר גודל שרציתי, צריך סכומי כסף גדולים הרבה יותר, וששינוי חברתי משמעותי, לא יכול לקרות רק עם גוף פרטי קטן. זה הוביל להרבה מחשבות על מה אני רוצה לעשות הלאה ואיך נכון להמשיך את המסע הזה שלי.
פתחתי את האופציות כדי לבדוק עוד דברים חוץ מהאפשרות לגייס שוב כסף ולהמשיך בדרך בה הייתי וזה הביא אפשרויות שונות ומגוונות, כולן קשורות לרצון שלי לעשות משהו משמעותי שמביא שינוי ותועלת.
וכך הגעתי בעצם לתפקיד החדש שלי. החיבור שלי לעירי האהובה ולרצון שהיא תמשיך ותוביל את כל מה שטוב פה – הפתיחות, סצנת העסקים הרוחשת, החדשנות והיזמות המבעבעות מכל פינה, יחד עם הא.נשים המגוונים והשונים שיש כאן – את כל זה אני רוצה לפתח הלאה, להמשיך ולתמוך, אבל גם לקדם, לגוון, להוסיף.
וזה שינוי, מעמדה של הובלת פרויקט עצמאי, ‘הדבר שלי’, להפוך ולהיות חלק מגוף ולהוביל, תוך רתימת הכוח והמותג והיכולות שלו, בלי לוותר על עצמי. וגם זה אתגר.
לסיכום
לעיתים יוצא לנו לפגוש, ככה במקרה, דמות שהמפגש עמה הותיר בנו רושם כביר, חיובי או שלילי, כזה הנטמע בזכרון כחוויה מכוננת. נשמע מוכר?
במהלך הקמת Eva Ventures ובעיקר בזמן סבב גיוס הכסף, פגשתי המון אנשים ובעיקר נשים נהדרות, מובילות ומרשימות, והמפגשים, עם רובן, היו לי לעונג אמיתי, אבל זכורה לי חוויה אחת בולטת במיוחד, פגישה עם אבי ג’וזף כהן, שהייתה אז האנליסטית הבכירה של גולדמן זאקס. הכירו לי אותה באינטרו, ובכמה ניסיונות שעשיתי היא ענתה באדיבות אך לא יכלה להיפגש. או שהיא נסעה בדיוק כשהגעתי לניו יורק, או שהלו”ז לא אפשר ובכל זאת – התעקשתי והמשכתי לנסות להיפגש איתה בכל פעם שהגעתי לניו יורק. באחת הפעמים היא נענתה וקבענו פגישה.
הגעתי לבניין המאוד מרשים – על גבול המאיים – של גולדמן זאקס בשד’ west. הלובי של הבניין וכל מהותו מכוונים לשדר עצמה וזה מאד מורגש, אולם בפגישה עמה -אשה שאחראית על חלק משמעותי מההתנהלות הפיננסית של ארה”ב, שבוול סטריט ובעולם מקשיבים היטב למה שיש לה לומר -גיליתי אשה מקסימה, חדה, שהקשיבה לי, ששאלה אותי שאלות חכמות ובאמת התעניינה במה שאנחנו עושות. ולמרות שהיא לא יכלה לעזור לי באופן ישיר, היא פתחה דלתות ועשתה חיבורים נדרשים שמאוד הערכתי.
כששאלתי איך זה שבסוף היא נפגשה איתי, היא אמרה: ‘עם כזאת נחישות וחתירה למטרה, רציתי לפגוש את האשה הזאת’ וזה מבחינתי היה מוסר ההשכל המרכזי שלקחתי. לזכור תמיד שאת ה”לא” כבר יש לי. מה אני יכולה להפסיד?
תוכניות לעתיד
וואו. העולם עדיין נראה לי כל כך מלא אפשרויות ויש לי עוד הרבה להשיג. בעיקר במצב האקוסיסטם היזמי – מצד אחד לחזק ולהמשיך ולשפר את הסצנה בתל אביב ובכלל, ומצד שני להשפיע על המגוון וההרכב שלה – יותר נשים, ערבים, מבוגרים, ואחרים. פשוט, יש עוד כל כך הרבה לעשות, וכל כך הרבה לשנות, כדי שברור יהיה לכל אחת ואחד שכדאי לכולנו שיהיו הרבה סוגים של א.נשים בכל דבר.
מעבר למיקוד המקצועי פר-סה, הלוואי ואמצא דרך לחבר בין העולמות האהובים עלי – בין טכנולוגיה, מגוון תרבותי עשיר, פמיניזם וספורט, לחיים הטובים אליהם אני שואפת. זה עוד לא ברור לי לגמרי, אבל נראה לי שבסוף הכל יתחבר ואז זה יהיה להיט!
Ilanit Shamia 