אני נוטה להביט בהערצה מעורבת בפליאה באלו שביכולתן ללבוש בגדים לבנים ולחזור בסופו של יום ללא כתמים, שחולצת הכפתורים שלהן נשארת תמיד הדוקה וללא קמטים וחולצת הטי הבסיסית עוברת על גופם שינוי רדיקלי והופכת לפריט מוקפד ואצילי.
קסם.
*
כשהתיק שלי מתמלא בבלגן, אני עוברת לתיק חדש.
קיץ עכשיו, מספיק תיק קטן, כזה שאזרוק אל תוכו צרור מפתחות וארנק.

אה, ומטען לטלפון, כי חייבים.
גם חולצה עם שרוול ארוך, הרי בכל מקום מפעילים מיזוג אוויר מקפיא.
והספר שאני קוראת עכשיו – יש סיכוי שאצליח לתפוס איזו הפסקה קטנה, לא חבל שלא אנצל אותה לקריאה?
לגבי השפתון – הוא כל כך קטן, כמעט חסר משקל, ברור שלא אתעצל לשלוף אותו במשך היום. נכון שאתמול שכחתי וגם שלשום, אבל. דיאודורנט – זה בסיסי ממש, גם סרטים להחלפה, ומשקפי שמש ואוזניות לטלפון. רגע, אני לא בטוחה, מטען כבר לקחתי? לא נורא, שיהיה עוד אחד.
*
כשהתיק הקליל הופך כבמטה קסם לתרמיל, אני מרגישה פתאום מאוד הרפתקנית.