Street Style in Tel Aviv #58

המפגש האקראי עם אלי פטל – שבהשראתו נוצר האיור הנוכחי – בהשקת הספרון המקסים והמצחיק “אם כרגע מה שבוער בך  זה פילאטיס, בזה את צריכה להתמקד” של הילה טוני נבוק ויוני רז פורטוגלי הזכיר לי את אחד השיעורים היותר חריגים בבצלאל, בו יצא לנו להעביר שעתיים שבועיות ביחד עם סטודנטים נוספים במחלקה לאמנות, אי אז בסוף שנות התשעים. השיעור, בניצוחו של שלמה וזאנה, פעיל חברתי מלא להט ואיש חביב במיוחד, כלל ויכוחים סוערים על מעמדות, זהויות והגמוניה אשכנזית, בישולים – אם זכרוני אינו מטעה אותי היה מעורב שם סיר של קובה – וגם הרצאה אחת, ארוכה ומרתקת מפיו של עבריין מורשע שנטש את חיי הפשע  וחלק עימנו את סיפור חייו. כשאני חושבת על זה עכשיו, השילוב של אמנות, פוליטיקה, אוכל וסדרות דוקו-פשע מסכם קרוב לתשעים אחוז מתמהיל תוכן פיד הפייסבוק שלי (עם נגיעות של נטפליקס) והכל בשיעור אחד שכנראה הקדים את זמנו

*

 ‘מתוך הספר ‘אם כרגע מה שבוער בך  זה פילאטיס, בזה את צריכה להתמקד

על גדת נהר הוולטאבה, בעודי קורא”

בספר ‘זן ותרבות יפן’ מאת די-טי סוזוקי, ניגש אליי

 “נזיר ארי קרישנה וביקש להעניק לי מתנה. סילקתי אותו מעליי