אני לא מאמינה באלוהים ולמען האמת, אין בי אפילו מעט זיקה למסורת. בזמן שרובכם מתזזים בדרך לארוחות שבת וחג, אני מתענגת על השלווה והשקט. אני לא בורה בכל מה שקשור ליהדות, כך שהתנשאות מצד דתיים בסוגיה הזאת, מתקבלת על ידי בהרמת גבה. גדלתי בבית בו הפרידו בשר מחלב, יצא לי לפקוד לא מעט בתי כנסת בילדותי ולרגע קצר החזקתי בחומש משלי, אבל לא השתכנעתי, לא מאמינה ברעיון הזה, אלוהים. מצד שני – שבת. הופה! הנה רעיון גאוני. אני לוקחת ברצינות, אפשר כמעט לומר – דתית, את השבת שלי. אתאיסטית-דוסית ואני מהמחמירים. החל משישי אחה”צ אני שובתת מכל פעולה שאינה כרוכה במנוחה, חברים ופינוקים ומי שאי פעם העז להתקשר אלי בנושאי עבודה במהלך השבת, זכה להתעלמות גמורה במקרה הקל ולזעזוע עמוק בימים בהם אני חסרת טקט. אבל זה כבר כמעט לא קורה, כי כמו בכל עניין דתי, גם במקרה הזה, אנשים יראים מפני ומכבדים את גבולות השבת החילונית שלי
*
את הזוג היפה הזה פגשתי במקרה בשדרות רוטשילד, במהלך שבת נעימה לפני כשבועיים. זוג תיירים מארה”ב, שיצאו בדיוק
.מאחד מבתי המלון בשדרה, בדרכם לשיטוט עירוני
Ilanit Shamia 